פריקה דיאלקטרית
מדידת התנגדות הבידוד היא הבדיקה הבסיסית המתבצעת לקביעת בטיחותם של מתקנים והתקנים חשמליים. זה מורכב במדידת הזרם הנגרם על ידי הפעלת מתח DC של ערך מסוים על הבידוד המאובחן. הזרם הנמדד במהלך מדידת התנגדות הבידוד הוא הסכום של: זרם הטעינה הקיבולי, זרם הדליפה וזרם הספיגה. כאשר זרם הדליפה הדומיננטי לאחר טעינת האובייקט ועצירת תהליכי הספיגה, הוא שמכריע עבור מצב בידוד.
מדידת התנגדות בידוד היא שיטה פשוטה ונוחה המאפשרת אימות של מצבו הטכני של האובייקט הנבדק (התקנה), אולם במקרה של בידוד רב שכבתי, ירידה בבידוד של אחת השכבות שלו עם פרמטרים טובים של השכבות האחרות, עלולה לא להתגלות על ידי מדידה קלאסית. עם זאת, מקרה כזה עשוי להתגלות על ידי מדידה נוספת של הפריקה הדיאלקטרית (DD – Dielectric Discharge). מדידה זו מורכבת מטעינה מלאה של האובייקט, שלרוב אורכת בין 30 ל 60 דקות, כלומר הזרם הדיאלקטרי העיקרי שזורם לאחר זמן זה הוא זרם הזליגה, קיבוליות האובייקט נטען ותהליך הספיגה הושלם. ואז המכשיר עובר למצב פריקת אובייקט שנמשך דקה אחת, ולאחר מכן נמדד הזרם, שהמרכיב העיקרי בו ברגע זה הוא זרם הספיגה מחדש.
על מנת לחשב את ערך זה, המכשיר מודד ומאחסן בנוסף את הקיבול של האובייקט הנבדק ואת מתח הבדיקה, ערכים אלה מוחלפים בנוסחה שלהלן:
מקדם DD מניח ערכים גבוהים יותר עבור בידוד פגום.
ההנחה היא שערך DD קטן מ-2 מצביע על מצב בידוד טוב. ערך בין 2 ל-4 הוא תוצאה המעידה על איכות בידוד לא איכותי, בין 4 ל-7 פירושו מצב בידוד גרוע, תוצאה מעל 7 משמעה מצבו הגרוע מאוד. מדידת DD אינה מחליפה בשום אופן את מדידת התנגדות הבידוד המסורתית, אך היא יכולה לספק מידע נוסף על הבידוד שנבדק; בפרט, כאשר הוא מתבצע באופן מחזורי בתנאים דומים וערכיו ישתנו עם הזמן. יש לזכור שללחות ולטמפרטורת הסביבה יש השפעה רבה על תוצאות המדידה, ולכן טוב מאוד לקבל מידע על טמפרטורה זו בזמן המדידה.
נערך ותורגם על ידי שי חבויניק , וייז טק.